גידול תאי מאסט בכלבים הוא שכיח מאוד – כ20% מכלל גידולי העור בכלבים.
אצל רוב הכלבים הסיבה להתפתחות הגידול איננה ידועה. תאי מאסט הינם תאים מיוחדים, הם נגזרות של תאי גזע הנמצאים במח העצם וממלאים תפקיד חשוב בתגובת בעל החיים לדלקות ולאלרגיה. התאים הללו מפושטים ברחבי הגוף ונמצאים בעיקר ליד כלי דם, עצבים ומתחת לעור. תאי מאסט משופעלים (מגבירים את פעילותם) כאשר אנטיגנים נצמדים אל הקולטנים הנמצאים על פני השטח שלהם ומשחררים חומרים כימיים (כמו היסטמין, הפרין, סרטונין ועוד). הכימיקלים הללו אמנם נחוצים לפעילות נורמאלית של הגוף אך עלולים להיות הרסניים כאשר משוחררים בכמות עודפת באופן כרוני. הכימיקלים הללו יכולים לגרום לכשלים מערכתיים הכוללים כיבים במערכת העיכול, דימומים פנימיים ותגובות אלרגיות שונות.
גידולי מאסט יכולים להופיע בכל מקום על העור ויש להם מגוון מופעים. לרוב יראו כגושים בודדים בתוך או מתחת לעור. לעיתים יהיו גידולים מרובים. גידול תאי מאסט יכול להיראות כמעט כמו כל דבר החל ממאסות שנראות שפירות לחלוטין למאסות מכויבות או מעובות בעלות מראה דלקתי יותר. גידולי מאסט יכולים לשנות את גודלם במהירות עקב ריאקציות סביב המאסה ושחרור של חומרים המשפיעים על התרחבותם והתכווצותם של כלי הדם.
ברוב המקרים ניתן לאבחן את הגידול ע"י שאיבת חומר מהמאסה ובדיקה שלו תחת מיקרוסקופ. את זה מומלץ לעשות טרם הסרה כירורגית של המאסה משום שאם האבחנה אכן תהיה גידול של תאי מאסט, ההסרה של הגידול צריכה להיות נרחבת ואגרסיבית יותר מאשר אם מדובר בגידול שפיר יותר של העור. בד"כ מומלץ יהיה לערוך בדיקות דם ושתן על מנת להעריך את המצב הבריאותי של בעל החיים, דבר שיכול להשפיע על החלטות הטיפול להמשך. ספירת הדם יכולה להראות רמת כדוריות דם לבנות גבוהה או נמוכה, ספירה נמוכה של טסיות דם ו/או עלייה במספר תאי מאסט בדם. בדיקות נוספות שכדאי לערוך הן אספירציה מבלוטות לימפה, שאיבה ממח עצם, צילום רנטגן והערכה באולטרא סאונד.
גזעים בהם יש נטייה חזקה יותר לפתח גידולי מאסט הם: בוקסרים, רידג'בק, פאג, בוסטון טרייר, פיטבול, ויימרנר ושאר-פיי.
כאשר מתעסקים עם גידול המאסט, אפילו בבדיקה וטרינרית שיגרתית או בשאיבה ממנו ע"י מחט, הדבר עלול לגרום לשחרור מאסיבי של היסטמין, שהתוצאה שלו תהיה נפיחות, אדמומיות, גירוד. הסימפטומים הם מגוונים ותלויים במיקום הגידול וכמה הוא מפותח או התפשט. סימנים למעורבות מערכתית יכולים להיות: איבוד תאבון, הקאות, הקאה דמית, שלשול, כאב בטן, צואה כהה או שחורה, גירודים, קצב לב בלתי סדיר, לחץ דם משתנה, שיעול, נשימה כבדה, דימומים שונים, קשרי לימפה מוגדלים.
רוב גידולי המאסט נחשבים פולשניים ולכן יש קושי בהסרתם באופן מושלם. התנהגותם של הגידולים תלויה בדרגתם. לאחר הסרה כירורגית, הערכה של הרקמה נעשית ע"י פתולוג ותקבע אם אכן מדובר בגידול תאי מאסט, באיזה שלב נמצא הגידול, את רוחב גבולות הרקמה הנקיים מתאי גידול. כל זה יקבע האם יש להמשיך בהקרנות או בכימותרפיה.
לגידולי מאסט ישנם שלושה שלבים. השלב קשור להתמיינות תאי המאסט. שלב 1זהו גידול בו התאים מתמיינים היטב, הוא הכי פחות אגרסיבי ובעל הסיכויים הנמוכים ביותר ליצירת גרורות – התפשטות לאיברים אחרים. הסרה כירורגית מלאה של גידול מאסט בשלב 1 בד"כ תרפא את בעל החיים. שלב 2 זהו גידול בו התמיינות התאים היא ממוצעת, הפרוגנוזה ואפשרויות הטיפול בגידול כזה הן כנראה המסובכות והקשות ביותר לצפות מראש. גידולים בשלב 3 מתמיינים בצורה הגרועה ביותר, הם אגרסיביים מאוד ובד"כ ייצרו גרורות לאיברים אחרים. הפרוגנוזה במקרה כזה היא גרועה, אבל הם הכי פחות שכיחים. גידולי מאסט לרוב יתפשטו לבלוטות לימפה, כבד, טחול ומח עצם ולכן קביעת שלב הגידול מצריכה שאיבה של תאים מקשרי הלימפה שבאזור והסתכלות תחת מיקרוסקופ, אולטרא סאונד וצילומי רנטגן לאזור הבטן ובית החזה על מנת למצוא עדות להגדלה של קשרי הלימפה המזנטריים, הכבד או הטחול. על מנת להבין אם ישנה כבר מעורבות של מח עצם, יש לערוך שאיבה ממח העצם והתבוננות בתאים תחת מיקרוסקופ, או בדיקה של תאי הדם הלבנים, לבדוק האם תאי מאסט נעים במחזור הדם.
הסרה כירורגית של גידול תאי מאסט היא הדרך המובילה בטיפול בגידולים כאלה בכלבים. מומלץ לתת חוסמי היסטמין ו/או סטרואידים טרם הניתוח על מנת למנוע סיבוכים בזמן הניתוח. ההסרה צריכה להיות עם גבולות נרחבים מאוד, לפחות 2-3 ס"מ של רקמה שנראית בריאה צריכים להיות מוסרים ובעומק גם. טיפול בהקרנות לאחר ההסרה הכירורגית של הגידול, הוא מומלץ מאוד ולרוב ימנע חזרתיות של הגידול ומאריך את חיי המטופל. הקרנות יעילות בעיקר כאשר הגידול לא התפשט לאזורים רבים בגוף. כימותרפיה בד"כ נעשית בכלבים שהגידול שלהם היה בשלב 3. בנוסף לניתוח ולהקרנות או כימותרפיה, תרופות אנטיהיסטמיניות וסטרואידים יעזרו לכלבים רבים.
מספר עובדות: בבוקסרים בד"כ יהיו גידולים בשלבים נמוכים. לגידולים קטנים וגידולים שנשארים סטטיים לאורך תקופות ארוכות (חודשים עד שנים) יש פרוגנוזה טובה יותר. לגידולים שנשארים צמודים לעור ולא מתפשטים יש פרוגנוזה טובה יותר. נוכחות של מספר רב של גידולים עוריים לא משפיעה על הפרוגנוזה. כאשר קיימת מחלה סיסטמית (אנורקסיה, הקאות, צואה דמית, כיבים במערכת העיכול) הפרוגנוזה תהיה גרועה ביותר. לגידולים הנמצאים באזור הלוע והאף יש נטייה גדולה יותר להתפשטות ולכן גם הפרוגנוזה במקרים האלו היא פחות טובה.
הפרוגנוזה אחרי הסרה כירורגית מלאה של גידולים בשלבים 1 ו 2 היא לרוב מצוינת, אך עדין לעיתים תהיה הופעה של גידולים חדשים באזורים אחרים שהם לא גרורות של הגידול הראשוני. מסיבה הזאת לעיתים יתכן ויהיה צורך במספר ניתוחים על מנת להשתלט על מהלך המחלה. גם במקרים של הסרה כירורגית לא מלאה שלאחריה הכלבים עברו הקרנות, יש תוצאות מצוינות ולרוב הכלבים אין חזרתיות של המחלה לפחות בשלוש שנים שלאחר מכן. הפרוגנוזה במקרים שכלב אובחן עם גידול מאסט שלב 3 היא לא טובה מאחר ויש סיכוי גבוה לחזרתיות של הגידול או התפשטותו ובד"כ יהיה צורך במתן כימותרפיה.