Additionally, paste this code immediately after the opening tag:

הפרעות במערכת העיכול (שלשולים והקאות)

שלשולים והקאות אלו מצבים מאוד שכיחים אצל כלבים וחתולים. מצבים כאלו במערכת העיכול יכולים להיות רק תופעה קלה זמנית או חד פעמית אך עלולים להיות גם מצב מסכן חיים.

תפקידה של מערכת העיכול הוא להעביר לגוף מים וחומרי מזון והיא מורכבת ממספר איברים, לכל אחד תפקיד משלו. למעשה העיכול מתחיל כבר בפה כאשר המזון מתערבב עם הרוק, שמרכך את המזון ומכיל אנזים העוזר לפרק עמילן. מכאן עובר המזון דרך הוושט אל הקיבה בתנועת מעיים הנקראת פריסטלטיקה. את התנועה הזאת למעשה יוצרים השרירים שעוטפים את הוושט, הם מתכווצים ודוחפים את המזון אל הקיבה. הקיבה היא בעצם מעין שק שניתן להרחיבו ויש לה שסתום שרירי בכל צד. השסתומים האלה נשארים סגורים בשעה-שעתיים הראשונות כדי להשלים את העיכול הראשוני. בקיבה מופרש אנזים (פפסין) המתחיל את תהליך פירוק החלבונים. וכן מופרשת חומצה הידרוכלורית היוצרת סביבה חומצית המסייעת בתהליך העיכול. השרירים בקיר הקיבה ממשיכים לערבב את המזון וחומרים אחרים בקיבה עד שהם מתקדמים אל המעי הדק. המעי הדק הוא מעין צינור שרירי ארוך מאוד ששוכב כלולאות מרובות בתוך חלל הבטן. המעי הדק מחולק לשלושה חלקים: תריסריון, המעי הריק והמעי העקום. בעוד המזון מתקדם בחלקים הללו, מתווספת מרה המופרשת מכיס המרה אל התריסריון ואנזימי עיכול מן הלבלב. בתהליך העיכול מתפרקים שומנים, סוכרים, חלבונים ועמילן. חומרי המזון השימושיים נספגים דרך קיר המעי הדק והפסולת ממשיכה אל המעי הגס. המעי הגס הוא צינור שרירי גדול יותר המקשר בין המעי הדק לפי הטבעת. כאשר חומרי הפסולת עוברים במעי הגס באמצעות גלי הפריסטלטיקה, עודפי המים נספגים, מה שנותן לצואה את המרקם הנורמאלי שלה. החומר הצואתי נאגר במעי הגס עד שהשסתום השרירי של הרקטום נרפה (בד"כ זהו תהליך רצוני), וזה מאפשר סילוק של צואה אל מחוץ לגוף.

הקאות:

הקאה נגרמת בעקבות איזשהו גירוי בקיבה או בחלק הראשון של המעי הדק. בזמן ההקאה גלי הפריסטלטיקה משנים כיוון במטרה לסלק ממערכת העיכול את הגורם לגירוי. הגורם השכיח ביותר להקאות בחיות מחמד הוא אכילה של דברים כגון: זרדים, עלים, עצמות, זבל או מאכלים שומניים המגרים את דופן מערכת העיכול. גירוי כזה בד"כ לא נמשך זמן רב והדבר נפתר כעבור יום או יומיים. אך ישנם גופים זרים שיכולים להיתקע בתוך מערכת העיכול ולגרום לחסימה. אם החלק הראשון של מערכת העיכול נחסם, גלי הפריסטלטיקה פוגשים במבוי סתום ולכן משנים כיוון. הדבר גורם להקאות מרובות וחמורות. הקאות יכולות להיגרם גם בעקבות זיהום ויראלי או זיהום חיידקי (פחות נפוץ) במערכת העיכול. פרזיטים כמו תולעים עגולות או תולעי קרס, הם גם גורם נפוץ להקאות בגורים צעירים.

הקאות לעיתים יכולות להיגרם גם בעקבות הפרעות הנמצאות מחוץ למערכת העיכול, למשל במחלות כבד או כליה יתאספו רעלים בגוף שיגרמו למחלה כללית והקאות. בחיות מחמד מבוגרות, גידולים סרטניים שנמצאים במערכת העיכול או לוחצים עליה, יכולים להיות סיבה להקאות.

אופי הקיא יכול לרמז על הבעיה. למשל, הקיא יכול להכיל חתיכות מהגוף הזר, או תולעים (הדבר נראה כמו ספגטי מלופף או חבילת גומיות משרדיות). קיא המכיל דם אדום יכול לרמז על דימום בחלק הראשון של מערכת העיכול ואילו מראה של "קפה טחון" יכול לרמז על דם מעוכל שמקורו בחלקה התחתון יותר של מערכת העיכול. אם נראים בקיא מיצי מרה צהובים, זה יכול להיות מכיוון שהקיבה ריקה או משום שהתריסריון מגורה.

שלשולים:

גירוי בחלק התחתון של מערכת העיכול – במעי הדק או במעי הגס, בד"כ יגרום לשלשול משום שעווית השרירים תאיץ את גלי הפריסטלטיקה ותגרום לסילוק הצואה לפני סיום העיכול ולפני שהמים העודפים נספגו. כמו בהקאות, גם בשלשול האשמים העיקריים הם עצמים זרים הגורמים לגירוי, מזונות שונים, פרזיטים וזיהומים ויראליים. חסימה בחלק התחתון של מערכת העיכול זהו מצב חמור ומסוכן. כאשר מעי חסום הדבר גורם לכאבי בטן קשים וניסיונות מרובים לדחוף את הצואה החוצה אך ללא הצלחה או הוצאה של כמות קטנה של דם רירי בלבד. במקרים מסוימים גוף זר יכול לנקב את המעי, דבר שיגרום לדליפה של חומר צואתי אל תוך חלל הבטן ויגרום לדלקת הצפק (פריטוניטיס). חסימה או ניקוב של כל חלק במערכת העיכול זהו מקרה חירום המצריך התערבות וטיפול מיידי של וטרינר.

כמו בהקאות, גם אופי השלשול יכול לתת לנו רמזים על מקור הבעיה. למשל, תולעים עגולות, זרדים או זבל יכולים להימצא בתוך השלשול. דם אדום וריר בד"כ ירמזו על בעיה במעי הגס ואילו צואה שחורה תרמז על דימום בחלק העליון יותר של מערכת העיכול. צואה רכה אך נורמאלית מלבד זאת בד"כ מרמזת על בעיה כלשהי במעי הגס שבעקבותיה לא נספגו עודפי המים מהמעי והצואה סולקה החוצה מוקדם מידי. שלשול נוזלי ומסריח בד"כ מרמז על בעיה במעי הדק.

הרבה פעמים, בדיקה פיסיקאלית של בעל החיים ובדיקת צואה, יכולים לשלול מצבים חמורים ומאפשרים טיפול תרופתי קונסרבטיבי לפתרון הבעיה. אך לעיתים יידרשו אמצעים ובדיקות נוספות בכדי להגיע לאבחנה מדויקת של הבעיה. למשל, בדיקות דם כלליות לאיתור מחלות בכבד או בכליה או צילום רנטגן של הבטן על מנת לאתר סימנים לחסימה או לגוף זר או במצבים מסובכים יותר יתכן ויידרש ביצוע של אולטרא סאונד או צילום רנטגן לאחר בליעה או הזרקה של חומר ניגודי.

הטיפול משתנה בהתאם לבעיה ויכול לנוע מטיפול תרופתי קונסרבטיבי לעצירת ההקאות, צום, דיאטה מיוחדת, טיפול אנטיביוטי ואף אשפוז במרפאה או פרוצדורה כירורגית בהרדמה מלאה במקרה של חסימת מעי.

_MG_6732

כל הזכויות שמורות לחיות בעיר. קישורים | נבנה ע"י אדאקטיב