רוב הכלבים מתמודדים היטב כשמשאירים אותם לבד בבית, אבל חלקם יראו מצוקה, חרדה או בהלה כאשר יפרידו אותם מהמשפחה. ככלל, חיות מחמד עם חרדת נטישה יישארו רוב הזמן ליד בני המשפחה ומעט מאוד זמן מחוץ לבית לבדם. הם יכולים להיות חרדים כבר כשהמשפחה מתכוננת לקראת עזיבה. לא יאכלו כשהם לבדם ויפגינו התרגשות יתרה כשמישהו נכנס הביתה. הסימנים הנפוצים ביותר לחרדת נטישה הם השמעת קולות שונים כשהמשפחה עוזבת והרס חפצים או הטלת צרכים בבית במהלך היעדרות המשפחה. כלבים מתנהגים כך בגלל חרדה בלתי נשלטת ולא בגלל כעס או רוגז על בני המשפחה שעזבו. כלבים עם חרדת נטישה בד"כ יגרמו להרס של פתחי יציאה (דלתות) או חלונות והשמעת הקולות יכולה לכלול יללות, אנחות או נביחות ללא הפסקה. אם כלב ניגש לאוכל או לפח הזבל בהיעדרות המשפחה ייתכן ומדובר בגישוש או התנהגות חטטנית ולאו דווקא בחרדת נטישה. לעיתים, כלבים עם חרדת נטישה יראו סימנים אחרים של חרדה (כמו רעידות, חוסר מנוחה וריור ) שאפשר להבחין בהם עם היציאה מהבית או כשחוזרים הביתה. הם יכולים גם להקיא או לשלשל כשאתם יוצאים מהבית. אם יש התנהגות הרסנית, קולניות יתר או הטלת צרכים בבית, יש לשלול קודם כל עם הווטרינר סיבות אחרות לבעיה.
סיבות להפרעת חרדה
גנטיקה, ניסיון מוקדם, התנהגות אימהית, אלה יכולים להיות גורם מכריע בבעיה. יש כלבים שיכולים לפתח חרדת נטישה אחרי שינוי בשגרת יומם או אחרי אירוע טראומטי שהתרחש כשהיו לבדם. כלבים שיש להם חרדות מרעשים סביר יותר שיסבלו מחרדה כשהם נשארים לבדם. אפשר להימנע מחרדת נטישה אם מלמדים גורים להישאר לבד, הרחק מבני המשפחה באזור מנוחה, מיטה, עריסת כלבים לצורך נמנום או משחק בצעצועים.
טיפול בבעיה
תתחילו בביקור אצל הווטרינר כדי לשלול בעיות רפואיות. וודאו עם הווטרינר שאכן מדובר בחרדת נטישה ואז יש להתחיל בתוכנית טיפול שתתאים לכם ולחיית המחמד שלכם.
התכוננות לעזיבות בעתיד
תוכנית האימון תדרוש זמן ומאמץ כדי להטמיע אותה, אבל אם תעבדו עליה, הכלב/ה שלכם יתחילו לקבל את היציאות שלכם מהבית.
כבסיס, ספקו להם שיגרת יום צפויה מראש ופעילות גופנית מספקת והעשרה מנטאלית המתאימה לצרכים האישיים של כלבכם. לאחר אימון גופני או שעת משחק, תכננו זמן שבו הכלב/ה ילמד לשהות לבדו ללא כל אינטראקציה בינו לבין בני המשפחה. בכל אימון יש לשים דגש על חיזוק חיובי להתנהגויות חיוביות או כאלה שאתם מעוניינים שהכלב ילמד, כגון ישיבה רגועה ואין להעניש את חיית המחמד כתגובה להתנהגות לא רצויה שלה.
אף פעם אל תענישו כלב על התנהגות הרסנית שנעשתה בהעדרכם. יש כלבים שרואים בתיקון קל של התנהגות כתשומת לב וכלבים אחרים יהיו בקונפליקט ולא ידעו האם לברך אותך כשאתה חוזר או להימנע ממך. הכי חשוב, עונש לא מוריד את החרדה של הכלב מלהיות לבד וסביר שעונש אפילו יחמיר את הבעיה.
נקטו בצעדים הבאים כדי להשריש את תוכנית האימונים לקראת הפחתת חרדת הנטישה:
התחילו את התוכנית ע"י זיהוי רשימת כל הדברים שהכלב שלכם נהנה ממנו (תשומת לב חמה, משחק, טיולים, "ממתקים", צעצועים ואוכל). השתמשו בפרסים האלה כדי לאמן אותו בתרגילי "שב", "ארצה" ו"הישאר", בעיקר באזור המנוחה שלו. בהדרגה עודדו אותו לשבת ולהישאר לפרקי זמן ארוכים יותר לפני שהוא מקבל את הפרס. אל תתנו פרסים להתנהגות שמושכת תשומת לב (כמו נביחות, יללות או הושטת כפות רגליים), למדו את הכלב שישיבה או שכיבה רגועה היא הדרך היחידה לקבל תשומת לב. בנוסף, הימנעו מליטוף ותשומת לב ללא הבחנה, במקום זה, השתמשו בפעילות גופנית ואימון תרגילי ציות המבוססים על פרסים כדי לספק לכלב את הקשר החברתי לו הוא זקוק.
אמנו את הכלב ללכת לאזור המנוחה שלו לאחר אימון גופני, משחק או אימון תרגילים. אפשר ללמד אותם ללכת לאזור המנוחה ולהישאר שם ע"י השארת צעצועים וצעצועי לעיסה באזור המרבץ. אפשר להשתמש באפסר (קולר "חנק") או בארגז כדי ללמד את הכלב להישאר באזור לפרקי זמן ארוכים. נסו להשתמש בספריי פרומונים למשיכת כלבים או בארומטראפיה באזור המרבץ, אפשר לתת לכלב בגד ששייך לאחד מבני המשפחה, אפשר גם להשמיע מוזיקה או להדליק טלוויזיה כדי לעזור לו להירגע כשהוא יושב באזור המנוחה שלו.
לתרגול,לבשו מעיל, קחו מפתחות, קחו תיק וצעדו מחוץ לבית כשכלבכם רגוע או משחק עם צעצועים. חיזרו על "פעולות עזיבה" לעיתים קרובות עד שכלבכם יתרגל אליהם והם לא יהיו יותר סימן להפעלת חרדה. התעלמו מהכלב למספר דקות ובזמן שהכלב רגוע או עסוק, עזבו את הבית לפרק זמן קצר ביותר (דקה או פחות) וחזרו הביתה בזמן שהכלב עדיין רגוע. בהדרגה הרחיבו את משך ההיעדרות.
לקראת עזיבה מוצלחת
כשאתם באמת יוצאים מהבית, נסו את הטיפים הבאים:
הגבילו את הכלב לשהות באזור המנוחה בלבד במהלך תקופת היעדרותכם, אבל רק אם הוא למד לשחק עם צעצועים, להירגע, לישון באזור המרבץ שלו. כלב שלא רגיל להגבלה יכול להיות אף חרד יותר כשמגבילים אותו לאזור מסוים. במקרה כזה, ייתכן שתצטרכו דוגיסיטר או מעון כלבים כשאתם יוצאים מהבית לפרקי זמן ארוכים עד שחרדת הנטישה תהיה בשליטתכם.
לפני כל עזיבה ספקו לכלבכם משחק ופעילות גופנית ואז עודדו אותו ללכת לנוח במקום מרבץ. השתמשו במשחקים לעיסים או ב"ממתקים". יש כלבים שיסתפקו בצעצועים שמלאים ב"ממתקים" כך שאפשר לעזוב את הבית בזמן שהם עסוקים בהם.
אפשר גם להתייעץ איתנו לגבי תרופות נוגדות חרדה. תרופות נגד חרדה יכולות לעזור מאוד ולשפר פי כמה את תוכנית האימון ההתנהגותית. ייתכן והתרופות יצטרכו מספר שבועות כדי להשפיע על הכלב והן יעילות יותר בשילוב תוכנית אימון התנהגותית שמלמדת את הכלב להישאר לבד בבית.