טוקסופלסמה והריון

טוקסופלסמה הוא זיהום הנגרם על ידי הטפיל טוקסופלזמוסיס גונדי, היכול להיות מסכן חיים עבור עובר, ברגע שאישה נדבקת בטפיל לראשונה בזמן שהיא בהריון. הדבקה בד"כ תקרה דרך התעסקות באדמה או בניקוי ארגז הצרכים של חתול הנושא את הטפיל. חתולים לרוב נדבקים בטפיל כאשר הם צדים ואוכלים טרף נגוע. חתולים בריאים בד"כ לא יהיו חולים בעצמם מהטפיל אך כאשר הם נדבקים הם יכולים להפריש את הטפיל דרך הצואה שלהם. הדבקה יכולה לקרות גם כתוצאה מאכילה של בשר נא מבע"ח נגוע בטפיל או ממזון שלא בושל דיו ובא במגע עם בשר נגוע בטפיל. חתולים מפרישים את הטפיל בצואה מספר שבועות לאחר ההדבקה (שלרוב קורית עקב אכילה של מכרסם נגוע), גם אז, לרוב בשלושת הימים הראשונים הצואה לא מדבקת, רק כאשר הציסטה הופכת לבוגרת ואז היא כן פתוגנית. מחקרים הראו שרק 2% מהחתולים שנבדקו הפרישו את הטפיל בכל פעם שנבדקה, ושהפרשת הטפיל לא חוזרת בשנית גם אחרי חשיפה ממושכת לטפיל.

נשים שנדבקו בטפיל בין 6-9 חודשים טרם התעברות, מפתחות חיסון כנגד הטפיל ולא יעבירו אותו לתינוקן. אם נדבקת בטוקסופלסמה פעם אחת, בדכ לא תהיי חולה או מדבקת לאחר חשיפה נוספת לטפיל. בדיקת נוגדנים חיובית מצביעה על חשיפה קודמת לטפיל ועל חסינות כנגדו ודי מבטיחה את בריאות התינוק. בדיקת דם פשוטה בתקופה שלפני ההריון יכולה לקבוע האם לאישה היתה חשיפה מוקדמת לטפיל או לא ולפיכך האם היא בסיכון או לא. אם החשיפה הראשונית לטוקסופלסמה קורית בזמן ההריון, התינוק בסיכון. לפי המכון הטרטולוגי, אם האם נדבקת בטפיל בין השבועות 10-24 להריון הסיכון לבעיות חמורות בתינוק הוא 5-6%. השפעות על התינוק עשויות להיות: לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, חום, צהבת, אי-תקינות הרשתית (בעין), פיגור שכלי, גודל ראש חריג, עוויתות והסתיידות המוח. בזמן השליש השלישי להריון, העובר בסיכון גבוה להידבקות בטפיל, אך הסיכוי לפגיעה בעובר הוא נמוך יותר מאחר ורוב התפתחותו החשובה והעיקרית כבר נעשתה.

כעת, כשיש לך הבנה לגבי הסיכונים הכרוכים בחשיפה של אישה הרה בתחילת הריונה לטוקסופלסמה, או הידבקות של אותה אישה בטפיל, תוכלי להבין מדוע יש לנו בעיה עם ההמלצות של רופאי הנשים למטופלות ההרות שלהן. רבות מלקחותינו מגיעות בבהלה למרפאה לאחר ביקורן הראשון אצל רופא הנשים בתחילת הריונן, מפוחדות עד מוות שחתול הבית שלהם יגרום נזק לעובר שלהן או אפילו יגרום למותו, ומעוניינות להיפטר מהחתול לאלתר או לפחות לבדוק אותו לטוקסופלסמה. ההמלצה הזאת מטריפה אותנו! להמליץ לאישה הרה להיפטר מהחתול(ים) שלה זו בחירה בדרך הקלה ביותר. זה אולי דורש מאמץ וזמן רבים יותר מהרופא כדי להסביר את הסיכונים האמיתיים של טוקסופלסמה וכיצד להפחית אותם, אך זה בדיוק מה שצריך לעשות בכדי להן על התינוקות שטרם נולדו ולגרום כמה שפחות צער וסבל לאמהות, משפחות וחיות המחמד הבייתיות.

אלו הן העובדות:

1. אנשים נדבקים כאשר הם אוכלים את הטפיל מבלי להיות מודעים לכך. הסיכוי לחלות בטוקסופלסמוזיס מבליעה של צואת חתולים הוא נמוך הרבה יותר מהסיכוי לחלות בכך ע"י אכילה של בשר נא. כך שאם רופאי הנשים רוצים להמליץ לאישה הרה להיפטר ממשהו, זה צריך להיות מבשר ולא מחתול המשפחה.
2. אם מישהו צריך להיבדק לטוקסופלסמה זו צריכה להיות האישה ההרה ולא החתול. בדיקת החתול תצא חיובית אם החתול נחשף לטפיל בכל שלב בחייו, אך החתול מהווה סכנה רק אם וכאשר הוא מפריש את הטפיל בצואה, דבר שלרוב קורה לתקופה קצרה מאוד. כך שאם בדיקת הדם של החתול תצא חיובית, זה חסר משמעות לחלוטין. בדיקה של האישה ההרה לעומת זאת, יכולה להועיל. אם בדיקת הדם שלה חיובית, מצוין! היא נדבקה בעבר ואפילו אם תיחשף לטפיל פעם נוספת בזמן ההריון, העובר שלה לא יושפע מכך. אם הבדיקה שלילית, עליה לנקוט באמצעי זהירות. נשים הרות יכולות להגן על עצמן ועל תינוקן על ידי שמירה על הכללים הללו:

• לבשל את המזון בטמפרטורות בטוחות ולוודא בעזרת מדחום לבישול שבשר בושל לגמרי.
• שטפי ביסודיות או קלפי פירות וירקות טרם אכילתם.
• שטפי בסודיות קרש חיתוך, כלים, שיש, את הידיים וכל דבר אחר שבא במגע עם בשר נא בעזרת מים חמים וסבון.
• לבשי כפפות בזמן התעסקות בגינה או בכל מגע עם אדמה או חול כיוון שאלו עלולים להכיל צואה של חתולים ושטפי ידיים היטב לאחר כל מגע כזה.
• הימנעי מהחלפת החול בארגז החתול אם זה אפשרי. בקשי ממישהו אחר בבית לעשות זאת. אם אישה הרה בכל זאת צריכה לעשות זאת בעצמה, עליה לאסוף את הגללים לפחות פעם ביום. הטפיל צריך להיות מחוץ לגוף החתול 24-48 שעות בכדי להפוך למדבק, כך שניקיון הארגז בתדירות גבוהה למעשה יחסל את הסיכויים להעברת המחלה. אם עליך לעשות זאת, לבשי כפפות ושטפי ידיים היטב לאחר מכן. שמרי על החתול שלך בתוך הבית והימנעי ממגע עם חתולי רחוב. אל תאכילי את חתולך בבשר נא או בשר שבושל זמן קצר מידי.

מניסיוננו מעולם לא נתקלנו בלקוחה שחלתה בטוקסופלסמה או שהעבירה את הטפיל לעובר שלה. וגם אנו כרופאות וטרינריות, נשים שבאות במגע עם חתולי בית ורחוב שונים, הרבה יותר משאר האוכלוסיה, מעולם לא חלינו במחלה וגם כאשר עבדנו בזמן הריון עד היום האחרון, תודה לאל, לא העברנו את המחלה לילדינו. ולכן, הסברה כי יגרמו מומים מטוקסופלסמה לעובר כיוון שיש חתול בבית, היא מופרזת ומנופחת יתר על המידה. על אף שתמיד קיים סיכון פטנציאלי, שמירה על כללי זהירות פשוטים והפעלת שיקול דעת נכון, צריכה לחסל את הפחד כי חתול המחמד שלך מסוכן לתינוקך.