הבלוטות האנאליות הינן שקים הממוקמים ליד פי הטבעת. לכל הכלבים והחתולים יש שתי בלוטות אנאליות, אחת בכל צד. הפתחים לבלוטות אלו נמצאים קרוב לצומת בין פי הטבעת לעור, ממוקמים בערך "בשעה 4:00 ו-8:00". הבלוטות האנאליות אצל כלבים וחתולים מפרישות חומר נוזלי אשר מוחזק בתוך השקים עד שבעל החיים עושה את צרכיו.
בכלבים וחתולים עם בלוטות אנאליות תקינות, הנוזל הזה יוצא החוצה באופן נורמאלי יחד עם פעילות המעיים. הרבה בע"ח יפרישו את הנוזל גם כאשר הם מפוחדים, עצבניים או נרגשים. ניתן יהיה להבחין בחומר נוזלי בעל צבע כהה וריח מסריח ליד האזור בו רבצה החיה או מתחת לזנבה באזור החלחולת.
בכלבים ישנן יותר מחלות בשקים האנאליים מאשר בחתולים, ובגזעים קטנים של כלבים ישנן יותר חסימות של השקים הללו. בנקבות מבוגרות ישנם יותר גידולים בשקים האנאליים.
אם השק אינו מרוקן באופן נורמאלי, חסימה עלולה להיווצר. הסימנים לחסימה כוללים "גלישה" על הטוסיק בניסיון לרוקן את השקים המלאים. זה נפוץ יותר בגזעים קטנים אך יכול לקרות לכל כלב. לרוב זה יקרה כאשר יש מצבים חוזרים של צואה רכה מידי כך שלא מופעל לחץ מספק בכדי לרוקן את השקים. זה עלול לקרות גם אם פתח הבלוטה קטן מידי או כשאר יש תפקוד יתר של הבלוטה. סימנים נוספים הנראים הם ליקוק יתר של האזור ע"י החיה, חוסר רצון לשבת או ישיבה א-סימטרית בכדי למנוע לחץ על השק הכואב, מאמץ רב לעשיית הצרכים, קושי בעשיית הצרכים ונפיחות באזור שסביב פי הטבעת במקומות בהן ממוקמות הבלוטות.
כאשר הבלוטות מתמלאות יתר על המידה אפשרי לרוקן אותן ידנית על ידי לחיצה משני הצדדים כדי לחלוב את תוכנן החוצה. כאשר הן נחלבות בצורה יעילה ניתן להבחין בנוזל הסמיך ליד החלחולת.
אם לא מתבצעת התערבות לריקון השקים, בסופו של דבר הנוזל שבתוך השק משנה את מרקמו והופך להיות סמיך יותר ואז קשה יהיה יותר לחלוב אותו החוצה. אם השק נותר לא מרוקן, הבלוטה עלולה להזדהם ואף אפילו להיקרע ולהשאיר פצע פתוח וכואב ליד החלחולת.
טיפול בדלקת או אבצס בשקים האנאליים כולל שטיפות של הבלוטה וטיפול אנטיביוטי סיסטמי, מקומי או שניהם יחד. בדיקת תרבית ורגישות תקבע מהי האנטיביוטיקה המתאימה ביותר לטיפול על מנת לפתור את הבעיה בצורה המהירה והיעילה ביותר.
שטיפות של הבלוטה החולה בד"כ יצריכו טשטוש של בעל החיים ובנוסף טיפול לשיכוך כאבים לרוב יידרש גם כן. בבע"ח בהם התופעה חוזרת ונשנית ישנה אפשרות להסיר כירורגית את השקים האנאליים. כדאי לנתח רק לאחר שהדלקת טופלה מאחר והויזואליזציה של הרקמות הנגועות תהיה מדויקת יותר.
הסרה כירורגית של הבלוטות עלולה להוביל לסיבוכים אשר יכולים לכלול אי שליטה במתן צואה אם העצבים באזור נפגעו במהלך הניתוח. חוסר השליטה הזה יכול להיות זמני או קבוע. מסיבה זו, למנתח מנוסה יש את הכלים לבצע את הפרוצדורה בצורה שתוריד את הסיכוי לסיבוכים אפשריים.
גידולים בשקים האנאליים אינם שכיחים בכלבים אך יכולים להפוך לבעיה רצינית מאחר והם עלולים לחדור לרקמות הקרובות כמו לחלחולת או לייצר גרורות לאיברים אחרים אפילו אם הגידול הראשוני הוא קטן מאוד. בנוסף, גידולים מהסוג הזה יכולים לגרום לעליה חדה ברמות הסידן בדם שיובילו לכשל כליות (hypercalcemia of malignancy). מצב זה מאובחן בכ 25% מכלל הכלבים עם קרצינומה של הבלוטה האנאלית. הסימנים הקליניים דומים לסימנים שהוזכרו כאשר יש דלקת בבלוטה האנאלית וכוללים עצירות, כאב במתן הצרכים, מאמץ במתן הצרכים, צואה דמית. סימנים קליניים הנלווים למצב בו הכליות כבר נפגעו מרמת הסידן בדם, כוללים חוסר תאבון, עייפות, הקאות, שתייה מרובה והשתנה מרובה.
אם ניתן להרגיש מסה באזור השק האנאלי, ניתן לשאוב מתוכנה כדי לקבוע האם ישנה נוכחות של תאים סרטניים. אם האבחנה לקרצינומה מאושרת, יש לערוך אולטראסאונד וצילומי רנטגן על מנת לחפש עדות לגרורות באיסרים הפנימיים ובקשרי הלימפה. בדיקות דם ושתן נערכות על מנת לקבוע את רמת הסידן בדם ולבדוק האם נגרם נזק כלשהו לכליות, מאחר ולבעלי חיים עם סיבוכים בכליות בעקבות קרצינומה של השק האנאלי, ישנם סיכויי הישרדות נמוכים מאוד. ניתוח הוא השיטה היעילה ביותר להעלאת סיכוי ההישרדות של החיה. בניתוח מסירים את הגידול ולעיתים גם קשרי לימפה בטניים שבד"כ מושפעים במחצית מן הכלבים החולים. לאחר הניתוח מומלץ להמשיך בהקרנות מאחר ולעיתים אין אפשרות להסיר את הגידול בצורה מושלמת בגלל סיכון גדול מידי לפגיעה ברקמות, דבר שיוביל לחוסר שליטה מוחלט במתן הצרכים. בע"ח בהם רמות הסידן בדם גבוהות מאוד, צריכים לקבל לפני הניתוח עירוי נוזלים תוך ורידי, משתנים בכדי להגדיל את כמות השתן וקורטיקוסטרואידים כדי להוריד את ריכוז הסידן בדם.
הפרוגנוזה של כל בעל חיים תלויה בסוג הטיפול, גודל הגידול והימצאות של היפרקלצמיה ומחלה גרורתית.
לסיכום, מאחר והסימנים הקליניים המאפיינים דלקת בשקים האנאליים יכולים להיות מאוד דומים לסימנים קליניים בהם ישנו גידול או סרטן בבלוטה, בדיקה והערכה מהירה של האזור חייבת להתבצע כאשר בעל החיים מראה סימנים של כאב או אי נוחות באזור פי הטבעת.
